החלטה בתיק בש"א 151570/08

1.         בפני שתי בקשות לסילוק התובענה על הסף.

בש"א 179454/07 היא  בקשה לסילוק התביעה על הסף על פי תקנה 100 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן:"התקסד"א)  הואיל והפרסום נשוא התובענה אינו יכול לשמש עילה להליך אזרחי, בהתאם להוראת סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 (להלן:"חוק איסור לשון הרע").

לחלופין, מבוקש לסלק על הסף את הסעד של פרסום התנצלות מחמת העדר סמכות עניינית. 

2.         במסגרת בש"א 15170/08 הגיש צד ג', מדינת ישראל - משרד הפנים בקשה מטעמו לסילוק על הסף, צד ג' הצטרף לטענות שנטענו ע"י הנתבעים - המבקשים דנן וביקש להדגיש עניינים מסוימים.

בהחלטתי מיום 22/1/08 קבעתי, כי ההחלטה בבש"א 179454/07 תינתן במאוחד עם בש"א 151570/08.

3.         עסקינן בתובענה שעילתה פרסום לשון הרע.

עפ"י כתב התביעה, במהלך חודש אוגוסט 2007 פרסמו הנתבעים (להלן:"המבקשים") מסמך הנושא את הכותרת "טיוטת דו"ח ביקורת משלימה" שנערכה לאיגוד ערים לכבאות ראשון לציון במסגרתו, יוחד פרק לתובעים (להלן:"המשיבים") תחת הכותרת "העסקת עו"ד שי אלוני".

המשיבים טענו בכתב התביעה כי הפרסום מייחס להם התקשרויות שלא כדין ונטילת כספים שלא כדין והינו בבחינת פרסום לשון הרע, עפ"י חוק איסור לשון הרע.

הסעדים המבוקשים עפ"י סעיף 26 לכתב התביעה הינם פרסום הודעת התנצלות וסעד כספי.

4.         תמצית טענות המבקשים:  

א)         הציון המפורש בכתב התביעה כי הפרסום נשוא התביעה הוא טיוטת דו"ח ביקורת, מחייב את סילוקה על הסף של התביעה הואיל וטיוטת דו"ח הביקורת מהווה פרסום שאינו יכול לשמש עילה להליך אזרחי, כאמור בסעיפים 13 (9) ו/או 13 (3) לחוק איסור לשון הרע.            

ב)         טיוטת דו"ח הביקורת, שהמבקשים הונחו באופן מיוחד על ידי היחידה לחיוב אישי במשרד הפנים לערוך, הינה בגדר פרסום שהמבקשים חייבים היו לעשות או רשאים היו לעשות, לפי הוראת היחידה לחיוב אישי (שהינה רשות מוסמכת), ועל כן עומדת למבקשים הגנה מוחלטת מפני תביעה שעילתה הוצאת לשון הרע בהתאם להוראת סעיף 13 (9) לחוק איסור לשון הרע.

ג)          ביום 20/9/04 נכרת הסכם בין המבקשת 3 לבין ממשלת ישראל, בשם מדינת ישראל, ע"י המורשים לחתום ולהתחייב בשמה- מנכ"ל וחשב משרד הפנים. הסכם זה הינו מעין הסכם מסגרת שעניינו מתן שירותי בדיקה, בקרה וביקורת ליחידה לחיוב אישי במשרד הפנים לתקופה בת שלוש שנים, עפ"י הזמנות שיוצאות למבקשים מעת לעת.

בהסכם נקבע, בין היתר, כי המבקשים מחויבים למסור לממשלה את ממצאי הביקורת המפורטים, העברת תוצאות העבודה של המבקשים תיעשה רק על פי הוראות נציג הממשלה וכי עבודת הביקורת הינה רכושה הבלעדי של ממשלת ישראל.

בהתאם להוראות ההסכם, יצאה ביום 17.1.07 הזמנה חתומה ע"י חשב משרד הפנים, שהוא נציג ממשלת ישראל עפ"י ההסכם, לבצע ביקורת משלימה באיגוד ערים לכבאות ראשון לציון.

הזמנה זו, של נציג ממשלת ישראל, כשהיא נבחנת במצורף להסכם שבין ממשלת ישראל   לבין  המבקשים,  מחייבת  את  המסקנה  כי  טיוטת  הדו"ח  הינה  בגדר

פרסום שעשו המבקשים על פי הוראת הממשלה, וכי על כן טיוטת הדו"ח מוגנת לפי הוראת סעיף 13 (3) לחוק איסור לשון הרע ויש לסלק את התביעה.

ד)         לחלופין, יש להורות על מחיקתו על הסף של צו העשה לפרסום התנצלות בגין האמור בטיוטת הדו"ח הואיל ועל פי הפסיקה, בימ"ש זה משולל סמכות עניינית לפסוק סעד זה. 

5.         תמצית טענות המשיבים: